בית שאן - יום שיא בתקשוב - מנהיגים מהישוב שלי

המפגש האינטרנטי המיוחד של דוד לוי עם ילדי בתי הספר בבית שאן

במרכזו של יום שיא מתוקשב בנושא מנהיגים, במסגרת מיזם "סיסמה לכל תלמיד" בשיתוף אגף החינוך בעירייה, ומדריכי האשכול  הבי"ס - משרד החינוך, התקיים שידור מיוחד מביתו של שר החוץ לשעבר דוד לוי. התלמידים שמעו הרצאה אינטרנטית בנושא מנהיגות ולאחר מכן שאלו וקיבלו תשובות בשידור חי

יום שיא  בנושא מנהיגים מהישוב שלי, התקיים השבוע בבתי הספר בבית שאן , תלמידי בתי הספר בחרו בדוד לוי, סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר, כדמות הבולטת בנושא מנהיגות ביישוב, , התלמידים צפו בשידור  מביתו של דוד לוי, שמעו ממנו הרצאה אינטרנטית בנושא מנהיגות ולאחר מכן שאלו שאלות וקיבלו תשובות בשידור חי .  

"אין בית ספר או פטנט למנהיגות, בוודאי שאדם לא יוכל לומר על עצמו שהוא מנהיג. תכונותיו, מעשיו והישגיו הם אלה שהופכים אדם למנהיג", אמר לוי לילדים שהאזינו לדבריו בשקט וריכוז מופתי. דוד לוי סיפר להם על  קשיי הקליטה במעברה בבית שאן, התנאים הקשים, ובהמשך על המאבקים החברתיים, ההשתלבות בהנהגה המקומית ובהמשך בהנהגת המדינה בתפקידים שונים כשר הקליטה, שר הבינוי והשיכון ובהמשך כסגן רה״מ ושר החוץ.

צפו בקליפ מתוך הפעילות

אור, תלמיד כיתה ד׳ בבי״ס נועם, שאל: האם היית חוזר לכנסת ומה היית משנה?

לוי ענה: "אחרי 40 שנה של פעילות אינטנסיבית הגיע הזמן להשאיר את הבמה הפרלמנטרית לכוחות חדשים וצעירים. מה הייתי משנה?  מעמיד את האדם במרכז הפעילות של ממשלת ישראל, פועל לכך שיהיה מאושר, שיחיה בכבוד, שיוכל להתקדם, לרכוש השכלה ומקצוע ולמצוא עבודה ראויה , לתת לו את הכלים לפתח את יכולתו, שכל צעיר יוכל למצוא קורת גג, שכל עיר פיתוח תזכה למשאבים המתאימים. אני מאמין שרבים מכם יצליחו וימצאו כאן בעיר הזו את עתידם".

אחד התלמידים שאל: מי היה המורה לחיים שלך?  לוי ציין את הסופר ויקטור הוגו שאת ספריו
קרא בשקיקה בילדותו. "למדתי מספריו על צדק, להתקומם נגד עוולה. למדתי על ענווה, לא להתנשא, גאווה והתנשאות הם אויבי האדם".   לוי נשאל על אירוע מיוחד במסגרת תפקידיו השונים וציין את שיקום הרובע היהודי בירושלים "מי היה מאמין?! דוד לוי מבית שאן בונה את עיר דוד בי-ם. עמדתי נרגש ברובע היהודי ששקע והוזנח כשלא היה בשלטון ישראלי והייתה לי הזכות לשקם ולחדש אותו. רגע שני, ברמה האישית המשפחתית: במלחמת שלום הגליל, 3 מיילדי שירתו בלבנון – ז'קי, שמעון ואורי. לאורך שבועות לא קיבלנו מהם אות חיים. הגעתי כשר בממשלה לחזק את החיילים בלבנון. אני זוכר את המעמד תחת רשת הסוואה ענקית. כשסיימתי, שמעתי לפתע קול - אני שומע, אבא! והנה אני פוגש את בני ז׳קי עם מדים, מזוקן... רגע מרגש ביותר.  לאחר מכן קולי הכריע בממשלה בעד היציאה מלבנון, היה בכך הרבה אומץ".

לוי נשאל, 'מה למדת מהורייך'?  "למדתי מהוריי על דרך ארץ, אהבת אדם, להיות אדם טוב- לסלוח, להסיר קנאה, לעזור, לאהוב כל אדם באשר הוא".

אחד התלמידים שאל: מהו ההישג המנהיגותי הגדול ביותר שלך? דוד לוי ענה : "לטעת באנשים את האמונה שאפשר להגיע רחוק גם אם גדלו בערי הפיתוח ובשכונות. פעם היו רק יכולים לחלום על תפקידים חשובים. להביא לאנשים האלה את ההכרה שהם יכולים !      הלכו הרבה בעקבותיי, הסביבה לא מתייחסת היום יותר בספקנות. הוכחתי שאפשר, אם יכולתי והגעתי - הוכחתי ועזרתי לרבים וגם אתם יכולים ורבים מכם יגיעו רחוק. חשוב מאד לא להישבר מכישלונות בדרך, להתנדב, להעיז, תנו ביטוי לחלומות שלכם והכי חשוב: ללמוד וללמוד.  בלי ללמוד אי אפשר להגיע לשום מקום!"

בנוסף למפגש הווירטואלי עם דוד לוי,  התלמידים השתתפו במגוון הפעילויות נוספות  כמו דיון משותף בין תלמידים ומנהלי בתי הספר. כל בית ספר בחר  מנהיג יישובי נוסף . התלמידים חקרו אודותיו, בנו אתר לכל מנהיג, ערכו חידונים .

טקסט טיעון

בבית ספר "מאיר המתחדש " בבית שאן.
הועלתה סוגיה  הקשורה בטיפוח יכולת הכתיבה של תלמידי כתה ה' בנושא
הבעת טענות ובניית טיעון.
חשבנו עם רכזת התקשוב שהיא גם מחנכת הכיתה , כיצד ניתן יהיה להעביר יחידת לימוד מתוקשבת בנושא.
לצורך כך, ישבנו בחופשת הפסח  ראלי ראובני ואילן בר שלום בפסג"ה בית שאן ובנינו  אתר לדוגמה כהדרכה למחנכת והפעלה לתלמידיה.

לשחרר את ההוראה מכבליה

פרנקנשטיין (1972) בספרו "שחרור החשיבה מכבליה" קובע כי האינטליגנציה כבולה היתה בזמנו בכבלים של תרבות. שחרורה יביא בעצם למיצוי אישי עמוק יותר של התלמידים.  מתבקש מכך שתפקידו של המורה ייגזר מהשחרור הזה. כיום בניגוד אליו אין מדברים על טעוני טיפוח, למרות ששכונות מצוקה קיימות עד עצם היום הזה. כיום מדברים בעולם החינוך על חשיבה מסדר גבוה, חשיבה המגייסת בין היתר, מיומנויות של חקר, תהליכים של הסקת מסקנות, בחירת אסטרטגיות ושאילת שאלות מפתח, שיובילו לפתרון בעיות.

ההוראה המסורתית, זו של הלוח והגיר, של דפי העבודה ומבחני ההתמצאות בידע,  בדקה את עצמה באמצעים אנלוגיים וברוב המקרים לא התחקתה אחר דרכי חשיבתו של התלמיד. את המורה בדרך כלל העסיקה התשובה העניינית ולא הדרך בה הגיע התלמיד אליה. מעטים המקרים בהן הדרך עלתה על הפתרון.

בהוראה של החשיבה מסדר גבוה מתחקה המורה אחר הדרך, עליה הוא נדרש לתת ציון, שיעלה  פעמים רבות  על ציון גבוה לתשובה נכונה. התקשוב פתח בפני ההוראה החדשה דרכים מופלאות ליישום. באמצעות התקשוב, ניתן להפיק דפי עבודה משוכללים וענייניים יותר, לענות און ליין את התשובות, להראות תופעות באמצעי המחשה נגישים, לערוך ניסויים ולמידה באמצעות יישומונים למיניהם ועוד... כל זה חייב להמשיך אבל אלו הם יישומים הלקוחים מן המאה ה-20! כבר אז היו אמצעים דיגיטליים להוראה. במאה ה 21 אנחנו המדריכים והמורים חייבים להירתם למשימה מסוג אחר: לשחרר את ההוראה מכבליה!

כאשר אני בוחן את ההוראה המסורתית אני מוצא בדרך כלל את המורה המייצר את קו המחשבה ויוצר תהליך אשר בסופו של דבר יביא את תלמידיו למסקנה אליה הגיע המורה כבר קודם. אין בתהליך זה מצב שבו המסקנה מתקבלת יחד עם התלמידים תוך כדי תהליך הלמידה. דפי שאלון אמריקאי הם התגלמות התופעה הזו. בדפים אלו התשובות ידועות מראש למורה אך לא לילדים.  במקרה הטוב התלמידים יודעים את החומר וקולעים לתשובה הנכונה, במקרה הפחות טוב מנחשים. ביצועי החשיבה במקרה הזה הם של זיכרון בלבד עם גיוס מינימאלי של תובנות. ניתן לראות לפעמים ילד המגייס את ההיגיון שלו אם הוא לא יודע את התשובה הנכונה.

מקרים נוספים של הוראה המכוונת לדעת המורה, נמצאים בשאלות שתשובתן היא טקסט.  ההערכה המסכמת ללא מחוון משמעותי גלוי וידוע בקהילת הלומדים, מביאה להערכות שונות ללא יכולת התלמיד לערער. כך ניתן לראות כיצד מבחני המיצ"ב אשר הפכו בניגוד לרצון הממציא שלהם, לבגרות מספר 2. המצב עוד יותר גרוע בתחילת חט"ב. חטיבות הביניים קמו בתחילת דרכן כמזרון ריכוך למעבר בין בית הספר היסודי  לבין התיכון. ממציאיה רצו לעבור מיסודי לתיכון בשתי פעימות. למעשה, ההסתאבות שהתרחשה היא שהמעבר לתיכון נעשה בכיתה ז' בעוד התלמידים רכים עדיין. כך הועמק הכישלון והורד לגיל צעיר יותר. חטיבות הביניים מלמדות (מלמידות-גורמות ללמידה בעל פה של תכנים ללא הפעלת מניפולציה עמוקה), בוחנות בשיטה מסכמת הגורמת לתלמידים רכים בגיל 12 ללמוד לשם הציון , ללא שימת דגש על הפיכתם לאנשים חושבים (לצערי, בדרך כלל אין זמן לזה.)

כבר בבית הספר היסודי מתקיימת הריצה אחר החומר. אני תוהה איזה חומר יש להספיק?!

התקשוב במאה ה 21 מזמן לנו בדיוק את ההיפך. באמצעים מתוקשבים אפשר לעצור את הריצה הזו. לעמוד לרגע ולהתמקד! להאט את הקצב המסחרר הזה של עוד ועוד ועוד מידע ללא פיתוח של הבחנה, אנליזה, סינתזה, שאילת שאלות, פיתוח מיומנות של בחירת אסטרטגיה, הבעת דעה ובניית טיעון משכנע.

במאמר מוסגר, כשהילדה הקטנה בוכה וצורחת "אני רוצה" "את זה" "לא רוצה להתרחץ או לישון" ועוד... הרציונל הבסיסי שלההוא הרצון או אי הרצון שלה. אני בדרך כלל אומר לה תשכנעי!

אני מעריך כי ניתן ללמד לשכנע, חייבים לעשות זאת הרבה יותר, מאשר ללמד לדעת. את הדעת יש לגייס כדי לאפשר את השכנוע.

ההוראה בזמננו עדיין כבולה בכבליה של ההוראה המסורתית, זו הדוגלת בהנחלת ידע, הרואה את המורה כמקור הידע וכיוצר דפי עבודה ומבחנים לבדיקת הידע שהועבר על ידו.

את הדעה הרווחת הזו צריך לשחרר ואין כמו התקשוב ככלי יעיל לביצוע התפנית.

בהרצאה מאלפת של המרצה זהבה בר סלע, על ביצועי חשיבה והתאמתם להוראה. היא הדגימה את עקרון השיתופיות כמייצר מידע שיתופי רחב.

ביצועי חשיבה ומיומנויות חשיבה אינם המצאת המאה ה 21. אמצעי המאה ה 21 דוחפים את מערכת החינוך להשתמש בהם. במספר רב של מקרים השימוש באמצעים דיגיטליים הופך את פיתוח החשיבה לקל יותר אולם, זה משאיר את התהליך החינוכי הרחק בשנות המאה ה 20.

כדי לפתח חשיבה מודרנית לא מספיק להשתמש באמצעים מודרניים להנחלה בשיטות העבר. אלא ובעיקר, לשחרר את כבלי ההוראה המסורתית ולהיות פתוח לאפשרות שהתלמיד ימצא משהו חדש שלא יהיה ידוע למורה ולחבריו. לפתח תלמיד היודע לשכנע ו"למכור" את ממצאיו. כאן יש גם לשים לב למהות הממצאים. האינטרנט והידע העולמי מכפיל את עצמו במהירות בזק. אם במאה ה 20 הוא הכפיל עצמו כל כמה שנים הרי שבמאה ה 21 הוא מכפיל את עצמו כל כמה חודשים.

אם כן מהו מידע? האם רק מה שהילד מנפיק מזכרונו ועונה תשובה נכונה למורה זה מידע? במאה ה 21 מידע יכול לבוא גם ממקור ידע אישי, מהתנסות אישית, מהשתייכות, מסיפור אישי או משפחתי, מדעה ומטיעון המועלים לרשת. מידע נאסף בשיתופיות ועצם התהליך וההתבוננות בו היא מידע.

ממשקים חדשים ופריטי מידע

היפר קישור: התלמיד נדרש לקרוא פרק ולענות על שאלות בחינוך המסורתי ועד היום נוקטים בשיטה זו. בממשקים החדשים של המאה ה 21 ניתן בקלות לדרוש מהתלמיד לקשר מושגים באמצעות היפר טקסט. עצם המעשה הזה הוא מעשה מטה-קוגניטיבי המעמיק את הלמידה. קבוצת תלמידים בהנחיית מורה יוצרים ידע חדש באמצעות קישורים שהם עצמם יוצרים תוך שמוטל עליהם להסביר את הדרכים שהובילו אל הקישור ולנמק את השימוש בו.

ראו לכך דוגמה במשימה הזו.

רשימה חמה, אינדקס, הערכת אתרים: במאה ה 21 האינטרנט הוא נושא ללמידה. עריכת רשימה חמה של אתרים בנושא נבחר היא מיומנות חשיבה של המאה שלנו. היא מגייסת כמובן מיומנויות חשיבה אחרות שנרכשו גם במאות הקודמות אולם היא עושה שימוש ישיר במצאי שבאינטרנט ורואה בו מושא ללמידה.

יצירת אינדקס אתרים בנושא מסויים ותוך תהליך שיתופי, עשויה להביא לתהליכים לימודיים מרחיקי לכת אשר תומכים בטיוב השפה, ביצירת שפה חדשה אשר בין כך ובין כך נמצאת בין הילדים של היום, באמצעים הטכנולוגיים העתירים. תפקידנו כמורים הוא לעמוד בדיוק בנקודה הזו ולהעריך את יכולת הביטוי של התלמיד אשר "מוכר", משכנע את חבריו כי אתר זה רלוונטי במידה כזו או אחרת לנושא הנלמד.

דיונים ברשת: ממשק דיון פתוח מהווה איום בפני מורים רבים. בדרך כלל נפתחים ממשקי דיון אלו בפני בעלי הרשאה בלבד. הדבר מעכב את הדיונים האלו מלהתפתח. שחרור ההוראה מכבלים אלו, יביא איתו גם שימוש קלוקל בשפה אולם זהו פאן שולי שאין להופכו לעיקר.

קבוצות דיון נקראות על פי סטטוס, למה?? מדוע אני כתלמיד יכול לכתוב בפורום תלמידים ואילו אני כמורה כותב בפורום מורים?! מה עניין הסטטוס שלי לדעה, למסקנה, לטיעון ולרצוני לשכנע? אני ממליץ לפתוח פורומים על כל נושא וזה ניתן בחינם. תוכלו לראות לכך דוגמה כאן בתחתית עמוד המשימה.

עיתונות מדורית: בממשקי אתרי הכיתות והמקצועות אפשר לתת לתלמידים במת ביטוי באמצעות הוספת מצגות או מסמכים משותפים כחלון באתר. בדרך זו התלמידים מנהלים את המדור שלהם. פריצת דרך זו מאפשרת בעצם פיתוח של עיתון אינטרנטי המורכב מהמדורים אותם מנהלים התלמידים. מדורים אלו יכולים לבוא כתגובה להוראת נושא מסויים, כממשק הודעות, כמדור טיעוני, אפילו כמדור מעורבות חברתית, ומחאה.
ראו לכך דוגמה מבית ספר עילאי של החינוך המיוחד

אתרי אינטרנט: מה שהתלמידים לא יודעים ורצוי שחלקם ידעו הוא שברגע שהם מקבלים יוזר בצפונט או בגוגל הרגיל הם בעצם בעלי זכויות להקים אתר משלהם. הקמת אתר ייעודי תדמיתי פתוח בפניהם ורצוי לעשות בזה שימוש פדגוגי. אתר הכיתה/מקצוע הוא ממשק הסגור בפני המורה אולם כדי לשחרר את ההוראה מכבליה במקרה הזה יכול המורה באופן רציף לגלוש לאתרי תלמידיו ובמקרים אותם הוא בוחר להעלות דברים מתוכם לאתר הכיתה/מקצוע. ההוראה משתנית כאן בתכלית: לא עוד מורה מלמד וילדים עונים אלא ילדים עצמאיים הכותבים מדור ו/או מנהלים אתר.

לסיכום:

מיומנויות המאה ה 21 לטעמי הן מיומנויות של חשיבה מסדר גבוה על הנמצא באינטרנט! שימוש באסטרטגיות חשיבה על הנמצא ברשת, הבניית ידע מתוך הקיים באינטרנט תוך פיתוח יכולת הבחנה ברלוונטיות של המידע לנושא הנלמד. המצאות הממשקים האלו מעלים באופן דחוף את הצורך לשחרר את ההוראה מכבלי המאות ה 19 וה 20.

קריאה נוספת:
כתבה מעניינת אודות פרדיגמת החינוך תוכלו למצוא כאן.
מורשת קרל פרנקנשטיין

כתב: אילן בר שלום-מדריך מדריכי אשכול ומדריך בתי ספר: עילאי מגדל העמק, חט"ב יהודה, אלון עפולה, חט"ב היובל רמת ישי, חט"ב אורט אלון יקנעם עילית.

מדריך רכזי אשכול ובתי ספר במחוז הצפון.

אתר חשיבה מסדר נמוך/חשיבה מסדר גבוה-האתר שלי בצפונט.

מגדל העמק- עיר מתוקשבת - "הישוב שלי"

השנה תשע"ב הצטרפו כל בתי הספר היסודיים במגדל העמק לתוכנית התקשוב הלאומית.

כיתות ד' בישוב התמקדו בפעילות " הישוב שלי בסביבה מתוקשבת"

כל בי"ס בנה סביבה ייחודית באתר בית ספר ושיתף את שאר בתי הספר בחידות. בנושאים הבאים:

"אז והיום - סיפורי סבתא" - בי"ס יגאל אלון,

" אז והיום -תמונות מספרות"- בי"ס יוספטל,

"עיר ירוקה הפרדת פסולת" בי"ס הארי"י,

"עיר ירוקה- דגם" - בי"ס עליזה בגין.

"הפארק הארכיאולוגי"- בי"ס נופים.

מטרת הלמידה: הייתה למידה שיתופית, תהליכית, אוטנטית, עכשווית, בה התלמיד היה פעיל, מעורב בסביבתו ובקהילה שלו.
הלמידה השיתופית במעגלים שונים עוררה מוטיבציה, העצמה, סיעור מוחין יצרה קהילה לומדת וגאוות יחידה.
השימוש בטכנולוגיות מתקדמות אפשרו לצור סקרנות, עניין, עדכניות, אוטנטיות, גיוון, שקיפות פרסום העשייה, באתרי בתי הספר וגם בהרצאת ראש העיר.

הבחירה של הנושא " הישוב שלי – מגדל העמק עיר ירוקה" עלה מתוך צורך להתמקד בנושא שעמד על סדר היום של העיר " הפרדת פסולת במקור". הבחירה בכיתות ד' עלה מתוך תכנית הלימודים של כיתות ד'- הישוב שלי. שני צרכים אלו התאחדו לפרויקט מתוקשב שיתופי במגדל העמק.

נקודות שיא בתהליך:

ראש העיר מר אלי ברדה "נפגש" בהרצאה וירטואלית

על נושא "מגדל העמק- עיר ירוקה" עם כל תלמידי כיתות ד' ביום רביעי 30.5.12.

התלמידים שאלו שאלות, וקיבלו תשובות מראש העיר.

שתי תחרויות נפתחו לתלמידים!!

תחרות אחת - "כמות ואיכות"- בפתרון החידות "מגדל העמק הישוב שלי"

תחרות שניה : "תחרות כרזות- מגדל העמק עיר ירוקה - מפרידה פסולת."

סיום התחרויות 20.6.12

בסיום ההרצאה הכריז מר אלי ברדה על תחרות בין בתי הספר על

יצירת כרזה" בנושא הפרדת פסולת"

להלן תוצרי הכרזות.

"אני גאה להיות עפולאי" - למידה שיתופית מתוקשבת

    "כשמשתפים פעולה כל אחד תורם את הידע שלו ואת הכישרון שלו. לקבוצה יש יותר כוח מאשר לכל אחד מחבריה. החיים בקבוצה מאפשרים לנו לעשות דברים שלא היינו מצלחים לעשות לבד"...            מתוך לחיות יחד בישראל ג' ע"מ 14.                                

רציונל: העצמת ההוראה על ידי שיתוף בידע באמצעים טכנולוגים.

בהובלת למידה שיתופית בעיר עפולה, ראיתי לנכון לשתף את המורים בשלבי החשיבה, ובחירת הנושא הלימודי מתוך תכנית הלימודים. שיתוף רכזים ומורים בשלבי החשיבה יוצרת הנעה חיובית של המורים לשיתוף פעולה בעשיה.

בסדנה שנערכה לרכזי התקשוב הבית ספרים. העלו המורים את רעיונותיהם בטופס דוקס משותף על פי הסעיפים: הנושא הנבחר / מתאים לכיתות / האם קיים בתוכנית הלימודים? אם כן היכן? / חומרים קיימים ברשת האינטרנט / כלים טכנולוגיים להכנת תוצרים וליום השיא. ושיח עמיתים אודות למידה שיתופית מהשנה שעברה. מה לשמר ומה לשפר.

  הנושא הראשוני ללמידה השיתופית הוחלף בעקבות הקשבה לרכזים. אשר בחרו בלימוד מולדת לכיתה ד'. "עפולה עירי" וכך הצטרפנו לפרויקט עירוני של למידה אודות מקומות הסטורים בעיר עפולה בשיתוף וועד הורים, עירייה ואנשי "ידיד לחינוך" שספרו לילדים אודות האתרים ההיסטוריים.

  לאחר איתור כל בעלי התפקידים בבית הספר. רכזי תקשוב בית ספרים. מחנכות כיתה ד' מורים המלמדים מולדת בכיתה ד'. מורים המלמדים מיומנויות מחשב ( מצוות בית הספר או מתכניות העשרה) . שותפו כולם במידע שוטף ובתהליכי התפתחות הפרויקט.

שלבי הלמידה המתוקשבת.

  הלמידה החלה בברכה מתוקשבת און ליין של ראש העיר דרך מערכת אי טיצ'ר. ל-10 בתי ספר ו 16 כיתות ד' בעיר שהתחברו לרשת. ראש העיר שהיה נרגש בחר ביתרונות המערכת ובמקום נאום הוא שוחח עם הכיתות והתלמידים. 

  כל בית ספר אסף מידע אודות אתר היסטורי בעיר, והחומרים רוכזו כמקור מידע לטובת הכלל במאגר מרכזי משותף.

  בעקבות למידה בכיתות יצקו התלמידים את ידיעותיהם לתוך מגוון של תבניות משחקים. ויצרו משחקים בנושא עפולה עירי.

  ביום השיא שמועדו הותאם למועד המשחק העירוני בישוב. ענו התלמידים על חידון מתוקשב, שיחקו במשחקים שיצרו תלמידיי בתי הספר השונים. והגיבו בטופס על חוויות הלמידה במגוון המשחקים. מצפייה בטופס תלמידים ממשיכים לשחק ולענות גם בחופשת הקיץ. 

מהקשבה למורים בשטח, והתנסות אישית בהובלת למידה שיתופית. אני יוצאת עם סל ובו תובנות. מה לשמר ומה ניתן לעשות בדרך שונה בשנה הבאה.

בברכה: טלי אזור 

רכזת אשכול תקשוב    

אני גאה להיות עפולאי

תרגיל חירום – מחוז צפון

עוצמות של לעבוד יחד הם המפתח להצלחה!

בתאריך 14.6.12 הופעלו מעל 300 בתי ספר בתרגיל חרום בו נטלו חלק, מדריכי אשכול, רכזי תקשוב, מנהלים, מורים ותלמידים.
במהלך התרגיל השתמשו כל השותפים באתר החירום בו נאספו חמרים רלוונטים.
מנהלת המחוז ד"ר אורנה שמחון שמשה כבקרית ותרגלה אותנו במצבי חירום שונים כולל שיחות שלה אישיות בטלפון ובצ'אט עם מנהלי בתי ספר, מורים ותלמידים.
בסיום התרגול, זכה התרגיל לשבחים רבים ממנהלת המחוז וממנכ"לית משרד החינוך שהתקשרה במהלך התרגיל ושוחחה בטלפון עם צוות ההפעלה.
במהלך התרגיל הופעלו טכנולוגיות רבות. רכזי התקשוב ומדריכי האשכול הראו יכולות מרשימות בהפעלתן.

 טלי גופר רכזת התוכנית הלאומית עדיין שרויה תחת החוויה המדהימה
 והמלחיצה של הפעלה רחבה כל כך. צוות מטה התקשוב במחוז צפון, 
 ינתח את התרגיל ויכתוב מסקנות ולקחים שאותם יישם בתרגיל בשנה
 הבאה. בתקווה שתרגיל כזה ייושם כל שנה רק בעתות שלום.
 "חיוך הוא קו עקום שמיישר את הכל"
 לאחר התרגיל יצאה הודעת מייל ממשה חיימוביץ - מפקח על התקשוב   
 מחוז הצפון, לכל מדריכי האשכולות ורכזי התקשוב, בה הוא מודה לכולם   
 על המאמץ המשותף. להלן הודעתו:
 "ברצוני להודות ראשית לצוות המדהים אליו אני שייך:
 טלי גופר - מדריכה מרכזת של תכנית התקשוב
 גידי גולדשטיין – אחראי על ניהול הידע במחוז
 סאטי חאלילה - מדריך מרכז מגזר ערבי
 עבדאללה חאלילה - מדריך מרכז מגזר בדואי
 פאיד דייב - מדריך מרכז מגזר דרוזי
 עדי הראל  - מדריך מרכז פעימה 1
 ענת עזר - מדריכה מרכזת פעימה 2  
 דר' תמר שמיר - מדריכה מרכזת של השתלמויות בעלי התפקידים
 אכרם איברהים - מפקח על הטכנולוגיה  והתקשוב  במגזר הדרוזי
 דר' נימר - מפקח על התקשוב במגזר הערבי
 לכל מדריכי האשכול המדהימים של מחוז הצפון  שעובדים  ללא לאות 
 להצלחת התכנית.
 ואחרונים חביבים רכזי התקשוב אתם חדר המכונות  של התכנית,
 בלעדיכם שום דבר לא היה זז".

לאור תודות המפקח, הגיעו תגובות רבות המעידות על התובנה העמוקה בחשיבותו העצומה של התקשוב!

להלן טפטופי תגובות:
- דגנית פורטל - רכזת תקשוב, בית ספר רמת כורזים
"...כרכזת תקשוב שבבית ספרה פועל המיזם "סיסמא לכל תלמיד", אני חושבת שטוב עשו הממונים שידעו והשכילו לשלב גם את בתי הספר שבסיסמה, בתרגיל. התלמידים עבדו באתר הבית והרכזים מול צפונט ואתר הבית. כך התרגיל היה אמיתי ומועיל ביותר. ואני חושבת שכולנו הפקנו ממנו את המירב.
כל הכבוד!!!!!
ו... שנדע רק ימים של שקט וביטחון, מי ייתן ונוכל להסתפק רק בתרגילים..."
- קרין רוזנר
"התרגיל היה ענייני ומשכיל לכל הגורמים המשתתפים: המחנכות, המנהלים, היועצים, התלמידים שנהנו מאוד להיות חלק מקבוצה נבחרת שבונה תהליכים ותוכניות לעתיד, וכמובן לרכזים.
תודה לצוות המוביל והמארגן".
- נעמי שרוני

"הארגון והביצוע היה מרשים ביותר, אכן חיבר בין כל החוליות בשרשרת.
הפעילות זימנה רווחים רבים  נוספים מעבר  לתרגיל החרום ואנחנו נהנו מהם .
ישר כח לכולם".
- פזית גדליהו - רכזת תקשוב " הר נוף " – טבריה
"... כרכזת תקשוב שלקחה חלק פעיל בהכנת האתר והתלמידים, לקראת התרגיל
אני רוצה לומר שנהניתי מאוד מהשיתוף שנעשה ברשת. כאן הרגשתי באמת את התרומה של האתר וכלי השיתוף. במהלך התרגיל התלמידים פעלו במשימה שהעלתה המחנכת לאתר שלהם ובמקביל שלחתי להם קישורים לאתרים שהועלו לפעילויות הפוגה. הילדים נהנו מאד ושיתפו פעולה, שוחחנו עמם כל הזמן בצ'אט.
מבחינתי זה היה יום שיא לכל השנה. והעלה את המודעות לחשיפת התלמידים וההורים לאפשרות הזו.
יישר כח למארגנים ולמפעילים, ולמבצעים. שנדע רק ימים שקטים".
- עופרה הירש – מנהלת ביה"ס "דליות" -  יקנעם
"אכן עבורי זו הייתה חוויה מסוג אחר, פגשתי את הילדים "במגרש המשחקים" שלהם והתחברתי לעולמם. כל הכבוד לכל המנהלים שפרגנו במהלך התרגיל, כל הכבוד לרכזים ומדריכי האשכול על הליווי הצמוד לאורך החודש האחרון, אין ספק כי התכנון והערכות לכך ראויים לשבח.
ותודה למחוז על העבודה המתוקשבת ועל ההתאמה לרוח המציאות. אי אפשר אחרת, אנו מחויבים לחינוך שהוא מותאם ויוצר משמעות לילדים. אני רוצה להודות באופן אישי לעדי הרכזת שלנו שמובילה את הנושא בגאון ובלמידה מתמדת".
- עדי ישי - רכזת תקשוב - ביה"ס "דליות" - יקנעם עלית.
" אני רוצה להודות לך-  משה חיימוביץ  ולכל מדריכי התקשוב במחוז, על הזדמנות הפז שנפלה בחלקי , ובחלקם של תלמידיי וצוות ביה"ס להיות שותפים לתרגיל מתוקשב בהיקף כה  גדול.
התכנון והסדר שבהדרכת הרכזים וההכנה היסודית לקראת התרגיל תרמו לי רבות.
הרגשתי בטוחה לגשת למשימה ולהוביל בה את התלמידים הרבים , את הצוות שהתווסף
וכמובן גם את מנהלת ביה"ס, הגב' עופרה הירש שנרתמה למשימה החשובה והייתה שותפה מלאה בה.
התרגיל העלה את המודעות של כל העוסקים במלאכה לערכו המוסף של התקשוב. הילדים נהנו מאוד הן מהמשימות והן מהיותם "ירוקים" ופעילים בתיבות הצ'ט. חלקם אף  התלוננו על כך  שהתרגיל היה קצר מידיי.
המשך התהליך התבצע אתמול, יום שישי בבוקר בכיתה , כשחשפתי בפני הילדים את האופן שבו הגיעו המשימות המתוקשבות אליי לתיבת המייל ולDocs.
היה לאורך כל התרגיל שילוב נפלא בין זמן למידה פורמלי לזמן למידה בלתי פורמלי".
- ביטון איבט - רכזת תקשוב - ביה"ס קורצ'אק קריית שמונה
" הרגשתי בחמ"ל מבצעי של פיקוד העורף , אך בנסיבות משמחות של תרגול. הטמעתי עוד כלי נפלא שיהיה פעיל מהיום גם במשימות שגרה  מן המניין ואחתור כדי ללמדו את הצוות  בשעות ההדרכה. מאחלת לכולנו שנדע רק ימים טובים ורגועים, תודה מיוחדת לכל העוסקים במלאכה .
אני מודה על ההזדמנות  לחשוף את התלמידים לתהליך מעניין . בבית ספרנו נערכנו לקראת הפעילות בצורה  רצינית .  שיתפנו את ההורים לקראת הפעילות ובזמן הפעילות הם  נטלו חלק  בעשייה.  התלמידים גילו עניין רב והתלהבות מהפעילות.  ומקווים לפעילויות מאתגרות נוספות".
-  שולטי רגב -  מדריך אשכול
" ההכנות לתרגיל והפעילות בעת התרגיל היו התנסות מאתגרת חשובה ומלמדת".

התגובות הנרגשות והמרגשות מהשטח, מחזקים אותנו בצדקת הדרך.
אלו שעשו זאת כמו שצריך פתחו חמ"ל משל עצמם מול הרכזים שלהם!
ככה באמת צריך לעבוד. יישר כוח!
הפקת לקחים נעשית בימים אלו. תעודכנו במסקנות.
תרגיל החרום הוכתר בהצלחה רבה! תודה לכל משתפי הפעולה.

חידון מידעני מקוון בנושא "עבר מצמיח עתיד" בטבריה

חידון מידעני מקוון ראשון בטבריה בנושא "עבר מצמיח עתיד" - מורשת הבנייה , אדריכלות , וארכיאולוגיה התקיים ביום ראשון ה 10.6. בחידון השתתפו כ-150 תלמידים מכל בתי הספר היסודיים בטבריה. בכל בית ספר נבחרו תלמידים מכיתות ד', שישבו ליד מחשבים ניידים ופתרו את החידות . שאר התלמידים צפו עם המורים בחידון בכיתותיהם, וסייעו לנבחרת הבית ספרית.

בשלבי הכנת החידון שולבו רכזי התקשוב ומורי כיתות ד', נערכו שני מפגש הכנה. בראשון הוצג  הרציונל לחידון, ניתן הסבר על ההכנות הנדרשת ונערך דיון  לקביעת דרכי  ההתארגנות בתוך בתי הספר . במפגש שני תרגלו רכזי התקשוב ומורי כיתות ד' שימוש במערכת הלמידה מרחוק.

ביום החידון, הוקם  מרכז השליטה בפסג"ה  בטבריה. באמצעות מערכת "למידה מרחוק", ממנו שודרה חידה בכל חצי שעה ובהמשך שודרו גם רמזים לפתרון החידות. מערכת זו אפשרה לבתי הספר להיות בקשר רציף עם מרכז השליטה, להעביר פתקים , לשאול שאלות ולקבל תשובה מידית  לכל בעיה. החידון כלל שלושה כתבי חידה, האחד בנושא בתי כנסת, השני בנושא מבנים ושכונות ובשלישי קבלו מצגת עם תמונות של מבנים בעיר ,  אותם היה על התלמידים לזהות. במקביל הועלו כתבי החידה  גם לאתר החידון https://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tiberias/), ופורסמו בו טופסי גוגל דוקס ( Google Docs ) עם שאלות  ומקום לכתיבת תשובות . ברגע שנתקבלו התשובות הן הועברו לצוות של בודקים שנתן משוב מיידי לבתי הספר .

בהמשך לחידון המקוון הועלתה לאתר החידון חידה קהילתית עליה יכולים כל תלמידי כיתות ד' לענות בסיוע הוריהם, סביהם או כל מי שימצאו לנכון במשך כשבוע מהחידון.

בסיום החידון נתבקשו כל בתי הספר לתת מספר מילים לסכום בעזרת מערכת הלמידה מרחוק, ממילים אלו ניתן היה ללמוד על ההתלהבות של בתלמידים וצוותי ההוראה שליוו את החידון. באחד מבתי הספר  צורפו לחידון גם סבא וסבתא שפתרו יחד עם נבחרת התלמידים את החידון. מתוך  הדברים שכתבו המורים בטופס המשוב: 

"התלמידים היו נרגשים מאוד, זוהי להם הפעם ראשונה שהם נחשפים לשיעור אינטרנטי מקוון. הם נחשפו לשאלות אתגריות שהצריכו שליטה במיומנויות מחשב , הפקת ידע מתוך המחשב ועיבודו לתשובות קצרות וענייניות. אין ספק שהתלמידים  היום היו שותפים לחוויה לימודית מסוג לא שגרתי. מקווה שנצליח להרחיב דרך זו של לימוד גם לתחומי לימוד נוספים."

" ההתלהבות הייתה גדולה, שמחה ענקית ברגעי הניקוד, לראות את התלמידים שולטים במיומנויות המחשב ומלאי חיים על הפעילות החדשה במערכת ,על העניין הסקרנות ושיתוף"

"התלמידים ציפו ליום זה היו מוכנים לאחר שלמדו בכיתותיהם את הנושא. במהלך השבועות שקדמו לחידון התלמידים התנסו בחיפוש מקורות מידע בקריאה וסיכום באמצעות המחשב. התלמידים הגיעו היום לבית הספר מי לכיתת האם ומי לקבוצה שנבחרה לעבוד איתי (רכזת התקשוב)היתה התרגשות באוויר וברגע שראו את החידות החל חיפוש במקורות מידע כאשר במקביל תלמידים מכיתות האם שגילו תשובות באו בריצה והביאו פתרונות כדי לעזור לחבריהם לאחר פרסום  התוצאות  היתה שמחה וצהלה גם בקרב המורים היה שיתוף פעולה וחוויה משותפת."

הוסיפה וכתבה רכזת התקשוב –

"נקודות נוספות:

א.איך עושים שכל כיתה תחווה חוויה כזו?

ב.איך ממשיכים לשלב את התקשוב ב"עבר מצמיח עתיד" ?

ג.איך דואגים להפחית את הבעיות הטכניות המתעוררות עדיין בכל יום?

להקפיד להמשיך את תהליך הטמעת התקשוב כי אי אפשר בשנה אחת לחולל מהפכה כלל בית ספרית וכלל יישובית וזו אכן מהפכה!!"

לסכום ניתן לאמור כי יום פעילות כזה יצרה שיתופיות בין תלמידים בעיר הלומדים את אותו הנושא, העלה את גאוות התלמידים ותחושת השייכות לעיר בעלת מורשת מפוארת, ושיפר כישורים מידעניים הנחוצים לתלמידים במאה ה-21. בנוסף נוצרה הזדמנות לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות העומדות לרשות מערכת החינוך בזכות הצטרפותה של טבריה לתוכנית התקשוב הלאומית.

                                                          בית ספר נעם – עם סבא וסבתא

נצח ישראל

מרכז השליטה בפסג"ה טבריה